Le Zohar Quotidien 3759
Traduction en hébreu
110. לְמֶלֶךְ שֶׁהִזְמִין אֲהוּבוֹ לִסְעוּדָה עֶלְיוֹנָה שֶׁעָשָׂה לוֹ לְיוֹם רָשׁוּם. אֲהוּב הַמֶּלֶךְ הֲרֵי יוֹדֵעַ שֶׁהַמֶּלֶךְ רוֹצֶה בּוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ, כָּעֵת אֲנִי רוֹצֶה לִשְׂמֹחַ עִם אֲהוּבִי, וַאֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁכַּאֲשֶׁר אֲנִי בִּסְעוּדָה עִם אֲהוּבִי, יִכָּנְסוּ כָּל אוֹתָם פְּקִידִים מְמֻנִּים וְיֵשְׁבוּ עִמָּנוּ לַשֻּׁלְחָן לִסְעֹד סְעוּדַת הַשִּׂמְחָה עִם אֲהוּבִי. מֶה עָשָׂה? הִקְדִּים אוֹתוֹ אָהוּב מִינִים שֶׁל יְרָקוֹת וּבְשַׂר שְׁוָרִים וְהִקְרִיב לִפְנֵי אוֹתָם פְּקִידִים מְמֻנִּים לֶאֱכֹל. אַחַר כָּךְ יָשַׁב הַמֶּלֶךְ עִם אֲהוּבוֹ לְאוֹתָהּ הַסְּעוּדָה הָעֶלְיוֹנָה מִכָּל עִדּוּנֵי הָעוֹלָם. וּבְעוֹד שֶׁהוּא לְבַדּוֹ עִם הַמֶּלֶךְ, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ כָּל צְרָכָיו וְנָתַן לוֹ, וְשָׂמַח הַמֶּלֶךְ עִם אֲהוּבוֹ לְבַדּוֹ, וְלֹא הִתְעָרְבוּ אֲחֵרִים בֵּינֵיהֶם. כָּךְ יִשְׂרָאֵל עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לָכֵן כָּתוּב בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם.
111. אָמְרוּ רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִיָּיא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְקִין הַדֶּרֶךְ לְפָנֵינוּ. אַשְׁרֵי אוֹתָם שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. בָּאוּ וּנְשָׁקוּהוּ. קָרָא עָלָיו רַבִּי יוֹסֵי, (ישעיה נד) וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה’ וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַשָּׂדֶה, יָשְׁבוּ. אָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ, מַה שּׁוֹנֶה שֶׁכָּתוּב (בראשית יט) וַה’ הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה וְגוֹ’, וּמַה שּׁוֹנֶה בַּמַּבּוּל שֶׁכָּתוּב אֱלֹהִים אֱלֹהִים בְּכָל מָקוֹם, [לָמָּה] וְלֹא כָתוּב וַה’ [בַּכֹּל]?.
112. אֶלָּא שָׁנִינוּ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב וַה’ – הוּא וּבֵית דִּינוֹ. אֱלֹהִים סְתָם – דִּין לְבַדּוֹ. אֶלָּא בִּסְדֹם נַעֲשָׂה דִין וְלֹא לְהַשְׁמִיד עוֹלָם, וְלָכֵן הוּא הִתְעָרֵב בְּדִין, אֲבָל בַּמַּבּוּל הֻשְׁמַד כָּל הָעוֹלָם וְכָל אוֹתָם שֶׁנִּמְצְאוּ [בִּלְבַדּוֹ] בָּעוֹלָם.
Commentaire de: Zion Nefesh:
Traduction par Philippe Lombard
Zohar Noé
Suite du # 3758
#110
C’est à l’image d’un roi qui, un jour, a invité son bien-aimé à un festin pour lui montrer tout son amour. Le Roi a voulu être seul avec son bien-aimé, et qu’aucun de ses ministres puisse venir le déranger et lui demander de prendre part au festin avec eux.
Le Roi leur fit apporter un repas spécial, composé de légumes cuits et de viande de bœuf.
Après quoi, le Roi prépara un repas à un niveau spirituel, élaboré avec tous les mets délicats du monde.
Tandis que le Roi était seul, il avait cherché à savoir ce dont avait besoin son bien-aimé, et
Il le lui apporta avec amour et joie.
Les ministres ne les ont pas dérangés. C’est ainsi qu’est Israël avec Le Très-Saint, béni soit-Il.
#111
Rabbi Yossi et Rabbi Chiya dirent que Le Très-Saint, béni soit-Il, a ouvert un chemin devant nous, et heureux sont ceux qui emploient leur temps à l’étude de la Torah. Ils embrassèrent le juif qui avait initié cette étude en leur compagnie et citèrent :
Ésaïe 54:13
“.וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָה וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ ”
“Tous tes enfants seront instruits par YHVH, et grande sera la paix de tes enfants.”
Arrivés à la limite d’un champ, cette personne demanda quelle était la différence entre le jugement du déluge où le nom “ אֱלֹהִים”, “ELHYM” fut utilisé, et le jugement infligé à Sodome et Gomorrhe où “יהוה”, “YHVH” fut employé.
Genèse 19:24
“. וַיהוָה הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת יְהוָה מִן הַשָּׁמָיִם ”
“YHVH fit alors pleuvoir du soufre et du feu sur Sodome et Gomorrhe, sortant des cieux et venant de YHVH.”
#112
Il explique que quand le nom ELHYM est utilisé comme dans le cas du déluge, il ne s’agit alors que du jugement, puisque la destruction concerne le monde entier à l’exception de Noé et de ceux qui sont protégés à l’intérieur de l’Arche.
YHVH représente l’aspect de la miséricorde avec le jugement qui fut porté à Sodome et Gomorrhe, parce que seules les villes affaiblies par le mal furent frappées.