Le Zohar Quotidien # 4452 – Vaéra – La Main Forte

Posted on by adminfr




Daily Zohar 4452

Holy Zohar text. Daily Zohar -4452

145. וְסוֹד הַדָּבָר – כָּל אוֹתָם עֲשָׂרָה אוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כֻּלָּם הָיוּ מִתּוֹךְ הַיָּד הַחֲזָקָה, וְאוֹתָהּ יָד הִתְחַזְּקָה עַל אוֹתָן דְּרָגוֹת כֻּלָּם וְהַשִּׁלְטוֹן שֶׁלָּהֶם כְּדֵי לְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתָּם, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים לַעֲשּׂוֹת דָּבָר. בֹּא רְאֵה, כָּל מַדְרֵגוֹתֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁיּוֹצְאִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר, שֶׁהַכֹּל רוֹאִים שֶׁלֹּא יְכוֹלִים [אַחַר כָּךְ] לַעֲשׂוֹת דָּבָר. אֵימָתַי? כַּאֲשֶׁר (בִּגְלַל אוֹתָהּ) יָד חֲזָקָה (שׁוֹרָה) שֶׁשָּׁרְתָה עֲלֵיהֶם. [שֶׁכָּתוּב] וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ.
146. רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (ירמיה לא) קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ וְגוֹ’. בֹּא רְאֵה, הַפָּסוּק הַזֶּה פֵּרְשׁוּהוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וּפָסוּק זֶה קָשֶׁה, רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ – בְּנֵי רָחֵל הָיוּ יוֹסֵף וּבִנְיָמִין וְלֹא יוֹתֵר, וְלֵאָה [כֻּלָּם] שִׁשָּׁה שְׁבָטִים הָיוּ לָהּ, לָמָּה בָּכְתָה רָחֵל וְלֹא לֵאָה?


Commentaire de Zion Nefesh:
Traduction par Philippe Lombard

Zohar Vaéra
Suite du ZQ 4451

#145

Le secret est que les dix plaies que le Saint, béni soit-Il, a infligées à l’Égypte provenaient de la « הַיָּד הַחֲזָקָה ». « La Main Forte, c’est-à-dire Gebourah. Cette Main Forte l’emportait sur tous les niveaux qui les gouvernaient pour semer la confusion dans leur esprit. Ils étaient incapables de discerner ce qu’il fallait faire pour se sauver. Lorsqu’ils essayaient de faire quelque chose, il apparaissait à tous qu’ils ne pouvaient rien faire pour se protéger des fléaux à cause de la Main Puissante d’Hashem qui régnait sur eux.

#146

Rabbi Shimon commença en citant :

Jérémie 31 :15
“ . כֹּה אָמַר יְהוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ ”
“ Ainsi parle YHVH : Une voix s’est fait entendre à Rama, des lamentations et des pleurs amers, Rachel pleurant ses enfants, refuse d’être consolée pour ses enfants, parce qu’ils ne sont plus. »”

Ce verset est expliqué en plusieurs endroits. C’est un passage difficile, car il dit : « Rachel pleurant ses enfants ». Les enfants de Rachel n’étaient-ils pas seulement Joseph et Benjamin, et rien d’autre ? Léa était la mère de six tribus, alors pourquoi Rachel a-t-elle pleuré et non Léa ?