Daily Zohar 4730
161. וְכָל מִי שֶׁמַּפְסִיק מְקוֹרוֹ [מִלְּמַטָּה וּמְיַבֵּשׁ אוֹתוֹ, כִּבְיָכוֹל גּוֹרֵם לְהִפָּסֵק לְמַעְלָה, אָז (איוב יד) אָזְלוּ מַיִם מִנִּי יָם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ. וְהוֹאִיל וּבֶן אָדָם הוּקַם לְמַטָּה כַּדֻּגְמָא שֶׁלְּמַעְלָה – מִי שֶׁמְּקוֹרוֹ יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֵּרוֹת, כְּמוֹ זֶה שֶׁלֹּא רָצָה לִשָּׂא אִשָּׁה, אוֹ שֶׁנָּשָׂא אוֹתָהּ וְהִשְׁתַּדֵּל וְלֹא יָכֹל, אֵלּוּ שֶׁשְּׁנֵי הֲפָכִים הֵם זֶה מִזֶּה, (אוֹ אוֹתוֹ) שֶׁיָּמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֵּרוֹת, אֵין לוֹ תַּקָּנָה לְעוֹלָם. (קהלת א) מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָצָה לִשָּׂא אִשָּׁה וּלְהִשְׁתַּדֵּל בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה. וְאוֹתוֹ שֶׁהִשְׁתַּדֵּל וְנָשָׂא אִשָּׁה וְלֹא יָכֹל, זֶה מְתֻקָּן בְּגוֹאֲלוֹ שֶׁקָּרוֹב לוֹ, שֶׁהוּא אָחִיו שֶׁל אוֹתוֹ מֵת בְּלִי בָנִים]. כְּשֶׁיּוֹצֵא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא נִכְנָס לַפַּרְגּוֹד וְלֹא נוֹטֵל חֵלֶק בָּעוֹלָם הַהוּא [וְנִשְׁמָתוֹ לֹא נִכְלֶלֶת בַּמָּקוֹם שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת נִכְלְלוּ, וְנִגְזֶרֶת דְּמוּתוֹ מִשָּׁם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִלְּפָנַי. הוֹאִיל וְכָךְ הוּא, בּוֹרֵא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹאֵל שֶׁיִּגְאָלֶנּוּ מִיַּד הַמַּשְׁחִיתִים, וְזֶה אָחִיו שֶׁקָּרוֹב אֵלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה) כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וְגוֹ’. וְכָתוּב בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ וְגוֹ’, מִשּׁוּם שֶׁנִּשְׁמָתוֹ לֹא נִכְנֶסֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא הִיא עוֹמֶדֶת בַּחוּץ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא זָכָה לְהָאִיר בָּעוֹלָם הַזֶּה בַּגּוּף הַהוּא.מִי שֶׁלֹּא זוֹכֶה בַּמָּקוֹם הַזֶּה, יֵלֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר וְיִזְכֶּה בּוֹ. כְּמוֹ כֵן עֵץ שֶׁדּוֹלֵק וְאוֹרוֹ לֹא עוֹלֶה, יַכּוּ אוֹתוֹ וְיַעֲלֶה בּוֹ אוֹר וְיָאִיר. עֵץ הוּא אָדָם, שֶׁכָּתוּב (שם כ) כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה. רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁהָאָדָם כְּשֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהוֹלֵךְ וְתָאֵב וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמִזְדַּוֵּג עִם אִשָּׁה וְלֹא זוֹכֶה לְבָנִים, זֶהוּ עֵץ שֶׁדּוֹלֵק וְאוֹרוֹ לֹא עוֹלֶה, כְּלוֹמַר, נִשְׁמָתוֹ לֹא זוֹכָה בְּאוֹתוֹ הַגּוּף לִהְיוֹת מוּאֶרֶת, אֶלָּא הִיא בַּחֲשֵׁכָה]. בֹּא רְאֵה, כָּתוּב (ישעיה מה) לֹא תֹהוּ בְּרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאָדָם כָּרָאוּי, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם הָעוֹלָם בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, (בראשית כה) וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. סוֹד הַנְּשָׁמָה שֶׁבָּאָה לְהִתְתַּקֵּן כְּמוֹ מִקֹּדֶם.
Commentaire de Zion Nefesh:
Traduction par Philippe LombardZohar Vayéchev
Suite du ZQ 4423 du 08 décembre 2023
#161
Celui qui a interrompu sa source (sa capacité de reproduction) et n’a pas eu d’enfants, lorsqu’il quittera ce monde, une telle personne n’entrera pas dans la présence du Très-Saint, Béni Soit-Il, et n’aura pas part à ce monde à venir. Venez voir ce qui est écrit : « לֹא-תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ » « Il ne l’a pas créée pour être désertique , Il l’a formée pour qu’elle soit habitée. » (Isaïe 45:18). Il a donc dûment créé l’homme à la ressemblance d’en haut, comme nous l’avons dit ultérieurement, parce que le Très-Saint, Béni Soit-Il, agit avec bonté avec le monde.
« Venez voir, selon ce qui est écrit : « וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה » « Abraham prit encore une femme, et son nom était Ketourah » (Genèse 25:1). C’est un mystère : l’âme revient comme au début dans un corps pour se perfectionner.
Explication : Abraham représente l’âme, et la femme symbolise le corps. L’affirmation « Abraham prit à nouveau une femme » signifie qu’après avoir quitté un corps, l’âme retourne dans un autre corps. Ce retour a pour but d’achever sa rectification qu’elle n’a pas réalisée dans sa première incarnation.
Notes :
Nous avons été créés pour perpétuer la vie, comme le montre le verset d’Isaïe qui souligne que le monde a été formé pour être habité. La procréation est liée au plan d’Hachem et au but de l’âme, soulignant l’importance de laisser un héritage sous la forme d’enfants. Cela rejoint le concept de contribution à la poursuite et à la correction de la création.
Le passage établit un parallèle entre le fait qu’Abraham ait pris une autre femme (Ketourah) et le voyage spirituel de l’âme. Tout comme Abraham est « revenu » pour prendre une autre femme, l’âme « revient » dans un corps (par le biais de la réincarnation) pour achever sa rectification spirituelle. C’est le processus de la réincarnation, où l’âme traverse plusieurs vies – les Guilgoulim – pour atteindre le but et la perfection qu’elle s’est fixés.
