59. וּמִשּׁוּם כָּךְ, אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים. אִם כְּבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם בָּנִים אַתֶּם לַה’ אֱלֹהֵיכֶם. אִם כַּעֲבָדִים, כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, וְלֹא שְׁאָר הָאֻמּוֹת. אֲבָל אוֹתָם הָרְשָׁעִים שֶׁאֵין מִשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וְאֵין עֲלֵיהֶם עֹל תּוֹרָה וְעֹל תְּפִלִּין וּשְׁאָר מִצְווֹת, הֵם עֲבָדִים לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם וּמִשְׁתַּעְבְּדִים בָּהֶם, כְּמוֹ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם.
60. וְאִם שׁוֹמְרִים שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, נֶאֱמַר בָּהֶם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה’ אֱלֹהֵינוּ. וְיִתְקַיֵּם בָּהֶם, לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמוֹרֶךָ, חֲמוֹר בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, עַם הָאָרֶץ נִקְרָא בְּהֵמָה. וְאַחַר שֶׁיַּכְנִיס אֶת עַצְמוֹ תַּחַת אָדָם בַּתּוֹרָה, יִתְקַיֵּם בּוֹ אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה’. אִם הוּא כְּמוֹ סוּס שֶׁרוֹכֵב עָלָיו אֲדוֹנוֹ, וְסוֹבֵל אוֹתוֹ, וְלֹא בוֹעֵט בַּאֲדוֹנוֹ.